/fdata%2F3271371%2Favatar-blog-1118508918-tmpphpHfr6rF.jpg){kind=avatar}
Maman, papa et tout les autres
"Et quand la nuit est finie et que le soleil brille
Sais- tu maman ce que nos yeux ont vu ?
Des arbres autour, un grand sapin au tronc brule
Des grands batiments autour mais detruits et de couleur mate
Je marche sur les decombres maman
Et crois-moi il n'y a ici ni poire ni fleur
Nous ne sommes pas des heros car nos actes sont sombres
Le soleil se couchera et viendront les tenebres
Et alors nous dormirons habilles dans nos lits
Oui maman c'est important, c'est dur et c'est terrible
Oh oui c'est dur mais je reste
La terre est grise et l'horizon est noir
Et le ciel est bleu comme arrete en attente
Et sans touche, il ne touche pas l'horizon noir
L'espace entre eux n'a rien a voir avec le reste
Et c'est tres dur mais je reste
Il y a ici une des barbeles et derriere une epee
Maman, papa et tout les autres
Nous ne sommes pas des heros car nos actes sont sombres
Le soleil se couchera et viendront les tenebres
Et alors nous dormirons habilles dans nos lits
Oui maman c'est important, c'est dur et c'est terrible
Et quand la nuit est finie et que le soleil brille
Sais-tu maman ce que nos yeux ont vu ?"
"Maman, papa et tout les autres" a ete ecrit par le Sergent Reouven Politi "zal", mort au combat pendant la guerre de Kippour. La musique est d'Idan Raichel, qui a decide de l'ecrire dans le cadre de "The Idan Raichel Project", avec Idan Haviv au chant.
Le Sergent Reouven Politi est ne a Jerusalem et a servi dans l'unite "Sayeret Egoz". Pendant la guerre de Kippour (1973) il a participe aux combats pour freiner l'armee syrienne sur le plateau du Golan et a ete tue par les tirs syriens a "Tel Antar". Il avait 19 ans.
Paroles en hebreu :
וכשהלילה תם והשמש מאירה
התדעי אמא מה לעינינו נראה?
עצים סביב, רמי צמרת אך חרוכי גזע
בתים גדולים סביב אך הרוסים הם דהויי צבע
מהלך על הריסות אני, אמא
ותאמיני לי אין כאן שום אגס ואין כאן פרח
לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדנו במיטה
כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
בחיי שזה קשה אך אני נשאר
אפורה האדמה ושחור האופק
וכחול שמים כאילו משתהה והוא ממתין
ולא נוגע, הוא לא נוגע באופק השחור
ביניהם חלל, שום קשר וכל השאר
וזה קשה מאוד אך אני נשאר
יש כאן גדר תיל ואחריה חרב שלופה
אמא, אבא וכל השאר
לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדנו במיטה
כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
וכשהלילה תם והשמש מאירה
התדעי אמא מה לעינינו נראה?
Traduction David Goldstein